<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן תתכ"ו</h1>
<h2>דף קו.</h2>
עוד השיב (כמו) [במה] שאמרו [פסחים ק"ו ע"ב] נטל ידיו לא יקדש, שהטעם מפני שנראה כמזלזל בקדוש ונואש מלקדש, דאלו בדעתו לקדש על היין לא היה לו ליטול שתי ידיו שהנוטל שתי ידיו אפילו לפירות הלחין כגון יין אינו אלא מגסי הרוח. אבל לאחר שאמרו דרב זימנין דחביבה ליה ריפתא מקדש אריפתא אין זה כמזלזל בקידוש דדילמא דעתו היה לקדש על הפת לפי שהוא תאב לאכול יותר מלשתות ולפיכך מקדש בין אריפתא בין אחמרא. ועל כן נהגו הכל ליטול ידיהם קודם הקידוש ואין אדם נמנע בכך אלא בערבי פסחים, ואומר אני שהטעם בערב הפסח מפני שאי אפשר לומר בפת דבכוס ראשון אומר קדוש היום.
